הקדמה אמר חיים הכהן אחר אשר העיר אותי רוח ה' להכין צידה לדרכי דרך המלך מלכו של עולם תרתי בלבי לקיים דברי פי חכם חן מש"ה לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי כי הנה כוונת החכם במלת לכו להעיר לב האדם על מה ששנינו לעולם יעשה אדם עצמו ת"ח ופי' רש"י ז"ל ולית ביה משום יוהרא ולכן הוא אמר לכו בדרך זה לחמו בלחמי עצה טוב קמ"ל ואל תחושו דלית ביה משום יוהר' עוד רצה במאמרו כי יש לאדם לחשוב תמיד בדעתו כי הולך הוא אל בית עולמו כאשר צוה דהע"ה לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ ר"ל כי יתן אל לבו על כל פסיעה כי הולך הוא וכבר נתחסר מימיו ובזה מתקיים מש"ה כי הולך האדם אל בית עולמו ר"ל כי מתוך שנותן לבו בהליכתו נכון ומובטח הוא שהולך אל בית עולמו המיוחד לו בג"ע ולא כמו שנאמר בכסיל גם בדרך כשסכל הולך לבו חסר ולכן נק' כסיל ולכן פתח בזה דהע"ה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ר"ל כאותם סכלים הנז' רשעים אשר יכשלו בהליכתם אלא בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה גם בהליכתו ולכן אמר לכו לחמו בלחמי לומר בהליכה תלייא מלתא ולהיו' כי שהע"ה מלמד לאדם דעת כמשחז"ל בקהלת רבה לאסטרולוגוס היושב על פרשת דרכים ואומר פרקמטיא זו תועיל למקום פ' וכו' ולכן הודיע מדי דברו בדברי קדשו כי אין דבר המועיל לאדם היוצא מן העולם אלא התורה כמשחז"ל תחילת דינו של אדם על ד"ת שנאמר פוטר מים ראשית מדון ולכן נקט מלת לכו להגיד כי זה הוא דבר המועיל פרקמטיא יוצאה לעולם שהולך לשם גם בדרך כשהוא הולך שנאמר בהתהלכך תנחה אותך ומה גם אם מקיים כאשר הולך בתורתו יהגה היינו בהתהלכך ולכן להיות כי בזמן שעבר נתעסקתי במילי דאגדתא שלא לעבור על משחז"ל בפ' ואת פועל ה' לא יביטו זה שאינו משגיח על האגדה כמ"ש החכם תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי שנתבאר אצלי בפי' קהלת כי מאחר שאחז"ל כל מקום שנאמר במגיל' זו אכילה ושתיה בד"ת הכתוב מדבר ולכן ירצה במאמרו זה תרתי בלבי יצר"ט אע"ג כי הלחם עיקר הוא התלמוד כי זהו כוונת חז"ל במ"ש האי פתא מזוניתא דלבא הוא התלמוד כי זה מועיל לשבר כח היצה"ר ע"י הפלפול כי זהו כוונת חז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד וכו' מ"מ גמר אמר להתעסק בדברי אגדה להיו' דבר המועיל לאחר המיתה כמשחז"ל כל מי שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר וזה נמצא מאד בדרשה ומילי דאגדתא ולכן אמר תרתי בלבי וקיימתי בעצמי למשוך ביין את בשרי ע"י מילי דאגדתא כי שפתותיו דובבו' בקבר ככומר של ענבים וכו' כמשחז"ל כך קיימתי בעצמי נמי מצד ההכרח להתעס' באגדה ועתה אמרתי לקיים משחז"ל בתורה בנביאי' בכתובי' מצינן האי פתא מזונית' דלבא מאחר שכבר עשיתי פי' על התורה ודברתי על הנביאים גם בכתובים לכן אמרתי ואקחה פת לחם וידעתי בעצמי כי אין בי דעת ולא תבונה סמכתי עצמי לאלן גדול זה מפני כי התבוננתי ראי' אחרת שלא על חנם העלה שם הספר שולחן ערוך אלא מפני כי רוח ה' נוססה בו להגיד כי ימצוא מי שיסדיר עליו ערך לחם וימצא השולחן מוכן לפניו ובלי ספק כי השולחן עיקר כדאי' בזוהר פ' תרומה דף נ"ד וז"ל פתח ואמר ועשית שולחן וכו' שולחן דא איהו לתתא לשואה עליה לחם אפיא מאן עדיף דא מן דא לחם או שולחן אי תימא דכולא איהו חד הא שולחן מסתדרא לגבי ההוא לחם שולחן לתתא ולחם עליה אלא שולחן איהו עיקר' בהידורא דיליה לקבלא ברכאן דלעילא ומזונא לעלמא וכו' הנה מבואר מזה המאמר כי השולחן שעשה זה הגאון ז"ל הוא עיקר לתת מזון לעולם מי כמוהו מורה ולפי כי ידעתי זו כחו לאלהיו יהי עלי סתרה וזכותו יעזרני להוציא לאור כונתי לכן נתאבקתי בעפר רגלי קדושתו וענותו תרבני כי זהו הנרצה בשאלת אבנימוס הגרדי הארץ היאך נברא' תחילה ר"ל מאחר שנאמר לרוקע הארץ על המים היאך נבראת חוץ מן הטבע אז השיב לו יוסי הבנאי ע"ה נטל הב"ה עפר מתחת כסא הכבוד וזורק אותו על המים וכו' שהרצון בזה להגיד משחז"ל על מה העולם מתקיים על מי שאינו שנאמר תולה ארץ על בלי מה היינו מ"ש נכול הב"ה עפר הוא מדת הענוה כמשחז"ל הקיצו ורננו שוכני עפר וזה היה עיקרו מתחת כסא הכבוד כך אחז"ל כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הב"ה אתה מוצא ענותנותו בצדיו א"כ זהו כסא כבודו של הקב"ה מדת הענו' אמנם זה יהי' על המים של תורה כי לא ע"ה חסיד ולפי כי אני ידעתי ענו' הגאון זלה"ה סמכתי להסדיר לחם על שולחנו לתקן תרעומת הב"ה שנאמר לכם הכהנים וכו' מגישים לחם וכו' אמרתי להכין לחם קדוש זה ויען כי דקדקתי במ"ש החכם לכו לחמו בלחמי בכינוי שהרצון לומר כי ישתדל בלחם המכונה לו החכמה שנתן לו ה' שנא' בו ויחכם מכל האדם הוא מה שצוהו דהע"ה ועתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו תלה הענין בידיעה תחילה ואח"כ העבודה וכן צוה שהע"ה בכל דרכיך דעהו היא המצוה הראשונה שנצטוו יש' עליה שנאמ' וידעתם כי אני ה' כדאי' בזוהר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל מצוה ראשונה לידע שיש שם אלוה וכן אומרים לאדם פלפלת בחכמה וכו' ולכן אמר לכו לחמו כי בהליכתו לעה"ב לאחר ששואלים לאדם עסקת בתורה עוד שואלים ממנו פלפלת בחכמה וכו' וכדאי' בזוהר שהמלאך שואל לנשמה הגמיאיני נא מעט מים של תורה מכדך הם כ"ד ספרים ואי' בזוהר באדר' האזינו דף רצ"א וז"ל וכל הני מלין הוו טמירין עד השתא וכו' משום דתמן שאלתא שאיל לנא וכו' וחכמה בעיין מניה וכו' ולכן זה יהיה כוונת מש"ה כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כדאי' פ' נשא דף קמ"ו וז"ל ותורה יבקשו מפיהו עילאין יבקשו מפיהו ומאי יבקשו מפיהו תורה וכו' ולכן הסכמתי בדעתי לפרש הספר הנכבד הזה ע"ד הרמז גם בדרך הסוד וסמכתי על דברי התנא האלהיי כנז' ואיתא בתיקון מ"ג דף פ"ה וז"ל בראשי' תמן אתר יבש וכו' בההוא זמנא צווחין בנין לתתא הה"ד אז יקראונני ולא אענה וכו' מאן דגרים דאסתל' קבלה וחכמתא מאורייתא דבע"פ וכו' ואמרין דלא אית אלא פשט באורייתא ובתלמודא בודאי כאלו